תולדות הבורובודור
התקופה ההינדו-בודהיסטית בהיסטוריה של אינדונזיה נפרשת על פני כמעט 1500 שנים, החל בערך מהמאה הראשונה לספירה ועד למאה השש-עשרה, והיא מהווה את אחד הפרקים המשפיעים ביותר על עיצוב התרבות, הפוליטיקה, הדת והאמנות של הארכיפלג. הבורובודור נבנה בתקופה בה ג'אווה הייתה מרכז תרבותי בודהיסטי חשוב, ומתוארך לערך לשנים 870–920 לספירה.
שמו של המקדש, בורובודור, לא ברור לחלוטין: יש המפרשים אותו כ"הגבעה של בודהה", אחרים מציעים שהמילה נגזרת מהמילה ״בומיסמבהרה״, מושג שמתאר השגת זכויות ומודעות בהדרגה, כמו שהמדרגות של המקדש מסמלות את השלבים הרוחניים בדרך להארה.
המבנה האדריכלי של בורובודור
בורובודור בנוי כאדריכלות בעלת מימד רוחני עמוק, בהשראת המנדלה התלת‑ממדית הבודהיסטית. המקדש מייצג את הקוסמולוגיה הבודהיסטית, כאשר שלושת התחומים משתקפים במבנה המדרגות והפלטפורמות של המקדש: עולם התשוקות, עולם הצורות ועולם ללא צורה.
המקדש משתרע על שטח של כ‑121 מטרים רוחב וכ‑121 מטרים אורך, וגובהו מגיע ל‑35.4 מטר. הוא בנוי כפרמידה מדורגת עם עשרה מפלסים, שבעה מהם ריבועיים ושלושה עגולים, כשהסטופה המרכזית מתנשאת בראשו. המדרגות מצביעות על ארבעת הכיוונים, והמסלול הטקסי מתחיל מהכניסה המזרחית ומלווה את המאמינים בקריאה והבנה של התבליטים.
התבליטים מציגים את סיפור חייו של הבודהה, את הסיפורים הקודמים שלו ואת עקרון הקארמה, החקוק בבסיס המקדש. בתבליטים מוסברים עקרונות מוסריים: פעולות טובות מביאות לתוצאות טובות, ופעולות שליליות לתוצאות רעות. בנוסף, הם משקפים מידע על חיי היום‑יום, כמו כלים, בגדים, חיות וצמחייה באי ג'אווה.
בתוך הגלריות ובפלטפורמות העגולות נמצאות כ‑504 פסלי בודהה, חלקם פגומים או חסרים. לכל פסל תנועה ידנית (מודרה) בעלת משמעות סמלית, כגון: קריאת האדמה לעדות, ברכה, מדיטציה, אימון הרוח, והוראה. הפסלים במפלסי מייצגים את הדהרמה ואת סמליות ההארה.
סמליות דתית ורוחנית
הבורובודור מהווה תרגום מרשים של הקוסמולוגיה הבודהיסטית לאדריכלות פיזית. המבנה משקף את המסע הרוחני של האדם להארה, באמצעות טיפוס הדרגתי מפלטפורמות התשוקות ועד לסטופה העליונה. המקדש מקושר לזרמים הבודהיסטיים שמדגישים את הדרך הבודהיסטית לחיים כדרך ההארה, השגת חירות מסבל והבנת עקרונות הקארמה.
התבליטים מספקים הסברים ויזואליים למושגי הקארמה, מציגים דוגמאות למעשים טובים ורעים, והשפעתם על החיים. בכך הם משמשים כמורה מוסרי לכל צופה במקדש, וממשיכים לחנך גם את המאמינים המודרניים.
השפעתו על התרבות האינדונזית המודרנית
למרות שאינדונזיה היא כיום מדינה מוסלמית ברובה, בורובודור נותר מוקד משיכה לתיירים ולבעלי עניין רוחני. מדי שנה מבקרים בו כ‑2.5 מיליון אנשים, ומספר זה גדל בהתמדה. המקדש משמש כמרכז לחגיגות הווסאק – חג בודהיסטי המציין את לידתו, הארתו ומותו של בודהה. החגיגות כוללות תהלוכות, הדלקת אש נצחית, תפילות, ותרומות לקהילה.
המקדש נחשב גם לסמל לאומי, המהווה חלק מהזהות האינדונזית. הוא מייצג את ההיסטוריה הפגאנית‑בודהיסטית של האי ומזכיר את מקורות התרבות המגוונים של המדינה.
שימור
בורובודור נרשם כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשנת 1991. ההגנה על המקדש דורשת תשומת לב מיוחדת בשל השפעת רעידות אדמה, התפרצויות געשיות, שינויי טמפרטורה ושכבות של אפר געשיות. עבודות שימור ראשונות בוצעו בתחילת המאה ה‑20, ולאחר מכן בשנים 1973–1983 בשיתוף אונסק"ו והממשלה האינדונזית.
הפרויקט הנוכחי כולל שיקום של קירות, ייצוב המבנה והבטחת ניקוז יעיל של מי גשמים, תוך התחשבות ברעידות אדמה ויציבות הקרקע. למקדש נשקפו גם איומים ביטחוניים: פיגועי חבלה בשנות ה‑80 ואיומי טרור בעקבות הקיצוניות האסלאמית. לכן קיים דגש על הגנה קפדנית, לצד קידום המודעות הבין‑לאומית לחשיבות התרבותית והדתית של בורובודור.
מידע פרקטי
בורובודור נמצא כ־40 ק"מ מערבית ליוגיאקרטה, וההגעה אליו נוחה. אפשר להזמין סיור מאורגן שיאסוף אתכם מהמלון ביוגיאקרטה, או שפשוט להזמין מונית (שעה וחצי-שעתיים נסיעה).
יש 2 סוגי כרטיסים: כניסה לחצר התחתונה וכרטיס שמאפשר לעלות למפלסים העליונים, אז תוודאו שאתם קונים את הכרטיס שמאפשר כניסה לכל המפסלים (הבדל של 100 אלף רופי)
למרות שסיורי זריחה נהפכו להיות פופולריים, אני ממליץ להגיע אחה״צ בשקיעה, כאשר יש פחות עומס.
גאדו-גאדו 
כתיבת תגובה