מהומות קיץ 2025

ביום שישי האחרון, 29 באוגוסט 2025, התפשטו מהומות רחבות בערים רבות באינדונזיה, כולל הבירה ג’קרטה, לאחר שרוכב אופנוע נהרג בהפגנה (אליה נקלע במקרה). ההפגנות, שהחלו ביום שני בג’קרטה, נבעו ממספר גורמים כלכליים וחברתיים מצטברים, ובראשם האבטלה הגואה והאינפלציה המתמדת, לצד זעם ציבורי על הטבות ומענקים כספיים שניתנו לחברי הפרלמנט, שנחשבים למופרזים וחסרי רגישות כלפי האזרחים.‏

ביום שישי, המשטרה פרסה כוחות רבים, ואפילו חיל הנחתים הצטרף על מנת לנסות ולשמור על הסדר הציבורי. ההפגנות התפשטו גם לערים מרכזיות נוספות כמו סורביה, בנדונג, יוגיאקרטה וסולו. במהלך הערב, חלק מהאירועים הפכו לאלימים, עם שריפות רכבים והצתת תחנות משטרה. התקריות החריפו לאחר סדרה של עימותים אלימים כבר ביום חמישי, בהם הושלכו אבנים, בקבוקי מולוטוב וזיקוקים לעבר המשטרה, והתגובה של השוטרים כללה שימוש בכוח פיזי ומכונות משוריינות שפגעו בקהל. בין היתר, בקרבת הפרלמנט בג’קרטה, רכב משוריין פגע ברוכב אופנוע צעיר בשם אפאן קורניוואן בן 21, שכתוצאה מהפגיעה מת במקום.‏

בתגובה, יו"ר בית הנבחרים האינדונזי, פואן מהרני, פרסמה הצהרה בה הביעה דאגה עמוקה מהאלימות והציעה התנצלות בשם כל הנבחרים כלפי האזרחים על כך שלא הצליחו למלא את חובותיהם כנציגי הציבור. נשיא אינדונזיה, פרבו סוביאנטו, קרא לחקירה מיידית של המקרה, ולאחר שעות הודיע ראש יחידת הביקורת של המשטרה כי שבעה קצינים המעורבים ברכב הפרו את קוד האתיקה המשטרתית ויוצאו בחופשה.‏

המהומות נובעות גם מהתסכול הציבורי הכללי כלפי האי־שוויון הכלכלי במדינה. אינדונזיה מתמודדת עם שיעור אבטלה שצפוי להיות הגבוה בדרום־מזרח אסיה השנה, על פי קרן המטבע הבינלאומית. היצוא, שהוא אחד המנועים המרכזיים של הכלכלה האינדונזית, סבל מהשפעות של מדיניות המכסים של ממשל טראמפ, והדבר הכביד על הכלכלה המקומית. מבקרי הנשיא סוביאנטו, שנבחר לתפקידו רק בשנה שעברה, מאשימים אותו בניהול כושל של הכלכלה בעקבות קיצוצים בתקציבים של משרדי הבריאות והחינוך.‏

אחד הצעדים הבולטים שהוביל הנשיא הוא רפורמת המזון החינמי בבתי הספר, תוכנית שנועדה להבטיח ארוחות חינם לכלל תלמידי בתי הספר. התוכנית, למרות הפוטנציאל החברתי שלה, נחשבת לפופוליסטית על ידי כלכלנים, שכן היא מציבה עומס משמעותי על התקציב הלאומי ואינה מטפלת בשורשי הבעיה הכלכלית: אינפלציה גבוהה, אבטלה, מחירי מזון בלתי יציבים ואי־שוויון כלכלי נרחב. מבקרי התוכנית טוענים שהיא לא תוביל לשיפור ארוך טווח בכלכלה, אלא משמשת כאמצעי להבטחת פופולריות פוליטית, תוך יצירת חוב נוסף למדינה.‏

בעקבות צעדים אלה, סטודנטים והאיגודים הארציים החלו בקמפיינים והפגנות רחבות כבר בפברואר 2025, תחת השם “אינדונזיה אפלה”, במחאה על קיצוצים בתקציבים וקידום הרפורמה החדשה. האלימות השבועית של המשטרה, יחד עם האופן שבו נוהלו ההפגנות, עוררה פחד בקרב אזרחי המדינה כי הדמוקרטיה וזכויות האזרח עלולות להיפגע תחת שלטונו של סוביאנטו, לשעבר גנרל שהודח מהצבא ב־1998 בעקבות מעורבותו בחטיפה ועינוי של פעילים פרו־דמוקרטיים בתקופת שלטונו של סוהרטו, חותנו לשעבר.‏

התגובות הציבוריות והפוליטיות כללו קריאות להפחתת האלימות. נציב המשטרה הלאומי, ליסטיו סיגיט פרבו, התנצל בפני משפחת קורניוואן וכלל האזרחים שהצטרפו להפגנות. גם מועצת ג’קרטה הציעה סיוע מלא להלווייתו של אפאן קורניוואן.‏

המהומות והמתח הכלכלי השפיעו גם על המשק והמשקיעים. מדד הבורסה של ג’קרטה ירד ב־1.5% ביום שישי, מה שהפך אותו למדד הגרוע ביותר באסיה באותו יום. הירידה משקפת את החשש ההולך וגובר בקרב המשקיעים מפני חוסר יציבות פוליטית וכלכלית.‏

לסיכום, המהומות באינדונזיה הן לא רק תוצאה של הטבות המס שניתנו לפוליטקאים, אלא ביטוי לתסכול עמוק של הציבור מול אי־שוויון כלכלי הולך וגובר, אבטלה גבוהה, אינפלציה, ושלטון שנראה בעיני רבים פופוליסטי ולא מתמודד עם השורש האמיתי של הבעיות. הנשיא פרבו סוביאנטו ניצב במרכז המחלוקת: מצד אחד, צעדים כמו רפורמת המזון החינמי משדרים אכפתיות חברתית, אך מצד שני הם מעמיסים על התקציב הלאומי ולא מבטיחים פתרון ארוך טווח למשברים הכלכליים. ההתמודדות עם אלימות ההפגנות, תחושת חוסר ביטחון אזרחית וירידת האמון במוסדות הציבוריים ממקדים אתגרים כבירים בפני הממשל, ומצביעים על כך שהמדינה ניצבת בפני משבר פוליטי וכלכלי עמוק.‏