ההולנדים הקימו את בראסטגי כעיירת נופש, בה יכלו להצטנן מהלחות המטורפת של העיר מדאן והג׳ונגלים של סומטרה. בראסטגי התפתחה לאחת הערים היפות והנעימות ביותר בסומטרה, וזה יעד חובה לכל מי שמחפש טבע מרהיב ולחוות את התרבות המקומית. העיר יושבת בין שני הרי געש מרשימים (סיבאייק וסינבונג) שעל אחד תוכלו לטפס ועל השני לצפות בזריחה, וממוקמת בלב אזור ההתיישבות של שבט הקארו, עם מספר כפרים מעניינים שפתוחים למבקרים.
ככל הנראה אתם תגיעו לבראסטגי בשעות אחרי הצהריים, אחרי נסיעה ממדאן או מהג׳ונגלים, ואני ממליץ לנצל את הזמן ולסגור עם המלון על מדריך או סיור זריחה, וגם לבקר בשוק המרכזי, ולשבת בבית קפה ולפטפט עם המקומיים. לכו לישון לא מאוחר מדי, כי תצטרכו לקום מוקדם בבוקר לטיפוס זריחה.



הר הגעש סיבאייק
הר הגעש סיבאייק הוא אחד מהרי הגעש הנגישים ביותר באינדונזיה. הטיפוס אליו הוא לפי מסלול ברור ולא קשה, והנוף מהפסגה משגע, ולפי דעתי, מהיפים באינדונזיה. למרות שהשביל ברור, הייתי ממליץ להיעזר במדריך, במיוחד אם אתם מתכוונים לעשות טיול זריחה (ממליץ בחום על קונונג, מדריך צעיר דובר אנגלית: 62-82168362434+). בשביל להגיע לזריחה בזמן, עדיף לצאת מהמלון בשעה 4 בבוקר, זאת נסיעה של 25 דקות עד לתחילת המסלול. אחרי טיפוס של כשעה תגיעו לפתחו של הלוע, ועשרות גייזרים יחרישו את אוזניכם בעוד הרקיע מתחיל להתבהר ולהאדים, והר הגעש סינבונג יתגלה במלוא תפארתו.





מעיינות חמים
אחרי הירידה מההר, יש לכם אפשרות לבקר באחד מהמתחמים של המעיינות החמים למרגלות הר הגעש. זה לא בדיוק המעיינות החמים בטבע שאתם מדמיינים, אלא יותר כמו מתחם בריכות בהן רובצים תושבי הכפרים וילדיהם. עם זאת, יש משהו מאד נחמד להתרחץ איתם ולנסות לתקשר עם הילדים. לכו על זה!

הכפר הנטוש סוקאנאלו
אטרציה נחמדה באזור הוא הכפר סוקאנאלו שננטש בהתפרצות הר הגעש סינבונג בשנת 2013, אז נהרגו 16 אנשים ו־31 אלף נאלצו לברוח מבתיהם כמעט בלי התראה מוקדמת. שני כפרים נמחקו לחלוטין, אבל סוקאנאלו עצמו נותר שומם, מכוסה באפר וצמחייה משתלטת על הבתים.
יש לעבור את ה"אזור האדום" ולנסוע בדרך מכוסה אפר אל תוך הכפר. שימו לב שאם ההר יתפרץ בזמן שאתם שם, יש לכם 20 דקות לרוץ לרכב ולברוח לפני שהאפר יגיע.


Dukan Village
בסביבות בראסטגי יש מספר כפרים של בני הקארו, אחת מקבוצות בני הבטאק המגוררים בצפון סומטרה. אחד הכפרים היותר ידידותיים למבקרים הוא דוקאן, שם עדיין משפחות שלמות גרות בבתים משותפים עם אדריכלות המייחדת את בני הקארו.
הבתים בנויים מעץ, מונפים על גבי עמודים, ומתוכננים לאכלוס משותף של כמה משפחות, אפילו עד שמונה משפחות תחת קורת גג אחת. הגג הענק, התלול והמקושט הוא הסמל הבולט ביותר: על קצותיו מותקנות קרני שור מגולפות או אמיתיות, המסמלות כוח, שפע וחיבור לעולם הרוח. השור, בעיני בני הקארו, נחשב לחיה קדושה, סמל לפוריות ולעוצמה, והוא מגן על הבית ועל דייריו מפני רוחות רעות. בכך, הבית אינו רק מקום מגורים, אלא מיקרוקוסמוס של חברת הקארו: שילוב של משפחה, מסורת, אמונה והגנה רוחנית.




כתיבת תגובה