אובוד היא הבירה התרבותית והרוחנית של באלי, וביקור במקדשים ההינדואים במרכז האי הוא הזדמנות מעולה לחוות את הארכיטקטורה והרוחניות הבאלינזית.
לכל המקדשים שמצוינים פה אפשר להגיע במסגרת יום טיול מאובוד (אבל לא מומלץ לראות את כולם ביום אחד). כדאי להזמין מונית (מכונית או אופנוע) באמצעות האפליקציות השונות, או פשוט לבקש מהמלון שיארגן לכם נהג.
Gunung Kawi Tempaksiring
!Pura Gunung Kawi Sebatu לא להתבלל עם המקדש
הביקור מתחיל בירידה של יותר מ־300 מדרגות אבן, עם נוף עוצר נשימה של טרסות אורז, עצי דקל וצמחייה טרופית. כמו בכל המקדשים בבאלי, כדי להיכנס למקדש, חובה ללבוש סארונג (הם ידאגו כבר למכור לכם אחד בכניסה).
בתחתית העמק ישנו מתחם ייחודי שאין דומה לו בבאלי: עשרה מקדשים חצובים בצוק הסלע בגובה של 7 מטרים כל אחד. הם לא פסלים עומדים, אלא מונומנטים מגולפים, כנראה מהמאה ה-11, מתקופת שלטונו של המלך אנאק וונגסו משושלת אודיאנה. חמשת המקדשים שבצד המזרחי מוקדשים למלכים. הארבעה שבצד השני, אולי לפילגשיו או ליועציו הקרובים. המקום אינו רק אתר זיכרון למלכים, אלא גם מקדש מדיטציה עתיק. במתחם תמצאו מערות קטנות שגם חצובות בסלע, מקומות שבהם התבודדו נזירים ושקעו במדיטציה.
בסמוך למקדשים, תוכלו לראות בריכות מים טבעיות ונביעות קטנות מתוך הסלע. המים נחשבים קדושים, ומשמשים בטקסי ניקוי רוחני. סביר להניח שיצא לכם לראות מקומיים טובלים, מתפללים ומטהרים את גופם (ונפשם!) לקראת מאורע חשוב.
Tirta Empul
טירטה אמפול הוא אחד המקדשים החשובים ביותר בבאלי שפירוש שמו בסנסקריט הוא "מקור מים קדושים". כבר מעל לאלף שנה, מגיעים מתפללים כדי לבקש טיהור גופני, נפשי ורוחני. האגדה המקומית מספרת על קרב בין המלך אינדרה לשד רב־עוצמה. אינדרה נעץ את חניתו באדמה כדי ליצור מעיין מרפא, וכך נבעו מי טירטה אמפול, ועד היום, מאמינים שהמים הללו מלאים בכוחות ריפוי וברכה.
המקדש נוסד במאה ה־10, בתקופת שושלת וורמאדווה ונחלק לשלושה מתחמים עיקריים:
החצר החיצונית: כאן תראו מזבחות ותאים קטנים לתפילה. לפעמים תראו כהנים מכינים מנחות של סלים קטנים עם פרחים, אורז וקטורת.
החצר הפנימית: מקום תפילה שקט למקומיים – לשם ניכנס רק כדי להתבונן בשקט.
חצר טיהור המים: כאן קורה הקסם האמיתי: בבריכות האבן הארוכות, זורמים מים ממעיינות טבעיים דרך סדרת פיות מפוסלות באבן. עולי הרגל נכנסים למים ומבצעים את טקס המלוקאט, טיהור רוחני.
הטקס כולל התקדמות מברז לברז, כשבכל אחד שוטפים את הפנים, שותים מים שלוש פעמים (אתם אל תשתו), ולבסוף טובלים את הראש. כל ברז מייצג מטרה שונה: ניקוי אנרגיות שליליות, בקשת ריפוי, שלום פנימי, הגנה מהשפעות רעות, ושגשוג כלכלי.
Goa Gajah
גואה גאג׳ה, או מערת הפיל, נמצאת כ-10 דקות נסיעה מאובוד. אתם תצטרכו ללכת בשביל בין המון דוכנים של מקומיים עד שיתגלה פתח המערה המפורסם.
המערה נחצבה ככל הנראה במאה ה-11, ויש דעות שמקורה אפילו קדום יותר. הסברה היא שהיא שימשה מקום למדיטציה לנזירים בודהיסטים, ובהמשך גם לפולחן הינדואיסטי. הכניסה למערה מרשימה מאוד: פתח האבן מעוצב כפרצוף מפלצתי עם פה פעור, שנועד להגן מפני רוחות רעות. הדמות עצמה אינה פיל, אך ככל הנראה השם למקדש הגיע כמחווה לאל גנשָה בעל ראש הפיל (ביי פאר האל ההינואסטי החביב עלי), שאכן נמצא בתוך המערה.
כשתצאו מהמערה, שימו לב לבריכה הקדושה עם שש דמויות של נשים המחזיקות קנקנים שמהם נובעים מים. זוהי בריכת טיהור עתיקה שהייתה מכוסה באדמה במשך מאות שנים עד שנחשפה מחדש רק בשנות ה-50. הפסלים מייצגים ככל הנראה אלות של מים ופריון, והבריכה שימשה לטיהור.
אל תפספסו את השביל שיורד במדרגות מאחורי המערה, הוא מוביל לאזור ירוק ומקסים עם מפלים ומקדשים קטנים חבויים ביער.
Pura Kehen
פורה קהן הוא אחד המקדשים היפים והפחות מתוירים בבאלי (כשאני ביקרתי שם הייתי לבד). הוא נבנה במאה ה-11 ושימש כמקדש הממלכתי של ממלכת באנגלי. הוא נחשב לאחד מהמקדשים הקדושים ביותר בבאלי, מדורג רק מעט מתחת לפורה בסאקי שבמזרח האי. המילה "קהן" קשורה לאש קדושה, והיא מסמלת את הטוהר, ההתחדשות, והקשר שבין האדם לאלים.
המקדש בנוי על שלושה מפלסים עולים, בהתאם לעקרונות הקוסמולוגיה הבאלינזית:
החצר החיצונית: בה תראו שער מדורג מרשים ופסלים מאבן עם דמויות שמימיות, נמרים ושדים מגולפים.
החצר האמצעית: כאן מתקיימים טקסים שונים, עם מזבחות ופסלים, וצלילים של פעמונים.
החצר הפנימית והקדושה ביותר: מקום שקט, עם מקדשי מרפסת מעוטרים, כולל מגדל פעמונים בן 11 מפלסים, שנחשב לאחד המיוחדים בבאלי.
מגדל הפעמונים הוא מבנה מסורתי בבאלי, שבו תולים תוף עץ שמשמש לזימון מתפללים או הודעות קהילתיות.
רוב המגדלים בבאלי פשוטים וכוללים 3, 5 או 7 קומות. אבל כאן, תמצאו מגדל יוצא דופן עם 11 קומות, מה שמעיד על החשיבות והקדושה של המקום.
המספר 11 גם נחשב לדרגה רוחנית גבוהה, שמסמלת קשר ישיר עם העולמות העליונים והאלים, ומופיע רק במקדשים בעלי חשיבות ממלכתית או אלוהית.
המגדל הזה ממחיש עד כמה המקדש היה חשוב לממלכת באנגלי, וכמה עומק רוחני גלום במקום.
שימו לב לעץ הפיקוס העצום שבלב החצר. המקומיים מאמינים שהוא בן מאות שנים, ובתוכו שוכנים רוחות קדושות. סביבו תראו חגורות בד שחור-לבן (סמל איזון בין טוב לרע).
Pura Luhur Batukau
המקדש החביב עלי ביותר. המקדש מוקף יער סבוך, ובכל הפעמים שביקרתי שם היה ערפל דק, שהעניק למקום תחושה קסומה.
זה הוא אחד משבעת המקדשים הכיווניים של באלי, שמגנים על האי מבחינה רוחנית. המטרה של המקדשים הכיווניים היא לשמור על האיזון הרוחני של האי ולהגן עליו מהשפעות שליליות מכל כיוון. המקדש נבנה במאה ה-11 והוקדש לאל מהדה, השומר הרוחני של הר באטוקארו, והוא קדוש במיוחד לאנשי מערב באלי.
הכניסה דרך שער מפואר (כמו כל שער מפואר אחר בבאלי), שמוביל לחצר ראשונה. ככל שמעמיקים פנימה, השבילים הופכים צרים יותר, הטבע משתלט, והאווירה נהיית יותר שקטה וקסומה.
המקדש בנוי בסגנון באלינזי קלאסי, עם מבני אבן עטופים בטחב, מזבחות מרובעות, ופסלים מכוסים בפרחים ובקטורת. במרכז המקדש נמצא מגדל מקודש עם 7 קומות, המוקדש להר באטוקארו.
גאדו-גאדו 
כתיבת תגובה